Current Fellows
שם התלמיד: מתן גיבסון, דוקטורנט בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
כתובת אימייל: matangibson@mail.tau.ac.il
The Differential Response to Female CEOs
שנת 2023 הייתה השנה הראשונה שבה היו יותר מנכ"ליות נשים בחברות ה-S&P500 מאשר מנכ"לים גברים בשם ג'ון. ציון דרך זה הוא חלק מעלייה הדרגתית של אחוז הנשים מקרב המנכ"לים בחברות המובילות בארה"ב שכיום עומד על 8%.
מעבר להשפעות החברתיות של מיעוט הנשים בקרב דרג המנכ"לים, המספר הנמוך מקשה על המודלים הסטטיסטיים לזהות האם יש אפליה כנגד נשים: האם הדרישות מהן גבוהות יותר? האם השוק מגיב בצורה שלילית לבחירתה של אישה כמנכ"לית לעומת גבר?
באמצעות שיטת איסוף נתונים חדשה, אנחנו מצליחים לאסוף נותנים על כלל החברות הנסחרות בשווקים בארה"ב ויוצרים מסד נתונים עם כמות כפולה של נשים לעומת הנתונים הקיימים, אשר מכסים רק את המדדים המובילים. התוצאות שלנו מראות שחברות שבוחרות מנכ"ליות הינן גדולות יותר, ותיקות יותר ובעיקר ממגזר המוצרים המתכלים, אשר כולל מזון ואופנה.
כאשר חברה מודיעה על זהות המנכ"ל החדש, אנו מוצאים שאין תגובה שונה במחיר המנייה של חברה עקב הודעה על מנכ"לים לבין הודעה על מנכ"ליות. בשל הגדלת המדגם שלנו, תוצאה זו מקבלת אמינות גבוהה יותר לעומת מחקרים קודמים אשר התבססו על מעט מאוד תצפיות. עם זאת, לא ברור אם היעדר התגובה של השוק היא שקלול של הטייה נגד נשים מצד אחד והערכן על היותן מוכשרות יותר מצד שני, אפקטים אשר יכולים לאזן אחד את השני ולהוביל להיעדר תגובה.
דפנה ליכטמן, dafna.lich@gmail.com
תלמידת דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת תל אביב
תקציר מחקר | 'הזכות לעיר' ו'קו הצבע': הגירה, ג'נטריפיקציה וסגרגציה בעיר תל אביב-יפו
זיגמונד באומן הצביע על הקשר המנוגד, לכאורה, בין גלובליזציה, שנתפסת כתהליך מחבר, לסגרגציה: "הגלובליזציה מפרידה כשם שהיא מאחדת [...] סגרגציה מרחבית, הפרדה והדרה הן חלק אינטגרלי מתהליכי גלובליזציה" (Bauman, 1998, 2). ואכן, גם בתל אביב-יפו ההזדמנות למפגש בין קהילות מתרבויות ולאומיים שונים, שהביא עמו העידן הגלובלי, נותר בגדר פנטזיה בעוד בפועל נתחמו קהילות המהגרים למרחבים מופרדים. ניתן לראות כיצד העמקתם של תהליכי הג'נטריפיקציה בעיר הרחיבו את גבול ההפרדה מתצורתו הפיזית-מרחבית, המתבטא במרחבי המגורים, והובילו להקמתן של חומות ממדרות נוספות באמצעות מערכת החינוך העירונית. כאשר בעשור האחרון יצרה עיריית תל אביב מערכת חינוך מופרדת לילדי מבקשי המקלט, המבוססת על רישום על פי שיוך אתני ולא על בסיס שיוך אזורי כפי שנהוג בחוק. במחקר זה, באמצעות ניתוח מאבקם של הורים מבקשי מקלט לדה-סגרגציה במערכת החינוך בעיר, אבחן את האופן בו פרקטיקות של עבודת גבול משפיעות על יחסי הכוח של קהילות בהגירה, ועל המרחב האורבני בכללותו. המסגרת התאורטית של המחקר תתבסס על שילוב התאוריה הפוסט-קולוניאלית עם רעיונות ניאו-מרקסיסטים, כנקודת מבט אמפירית ואתית לניתוח החברה העירונית. שאלת המחקר תתמקד באופן בו המפגש בין תופעות של הגירה, ג'נטריפיקציה וסגרגציה, תופעות העוסקות ביחסים מרחביים, מנכיח את האידיאולוגיות הקולוניאליות כמוטיב המארגן של היחסים החברתיים בעיר ושל גבולותיה המרחביים המונחים על ידי 'קו הצבע' (Du Bois, 1897).
Amit Lazarus
PhD candidate, The Department of Sociology and Anthropology, Tel Aviv University
The role of economic and cultural factors explaining the gender gap in unpaid work
Supervised by prof. Hadas Mandel
Reducing gender inequality in unpaid work (i.e., labor done within households) will remove a major barrier to women’s participation in the labor market and improve their occupational mobility and earning potential. Additionally, reducing gender inequality in unpaid work will support the health, wellbeing, and quality of life of women and their family members. Trying to explain gender gaps in unpaid work three major strands of research emerged: economic-based theories, gender-cultural theories, and autonomy theory. Economic theories see the division of unpaid work as a gender neutral “spousal tradeoff” between the spheres. In contrast, gender-cultural theories situate gender as a main and direct determinant of the division of unpaid work, independently of labor resources disparities. Finally, Autonomy theory argues that unpaid work of women is primarily ruled by their own marketable resources. These theories grasped tremendous scholarly attention, but this research has failed to reach a clear consensus as to the relative capability of these theories to explain unpaid work gaps. The aim of the proposed research is to offer novel ways to test the explanatory power of these theories. The novelty of the tests lies in the comparisons they put forth – comparisons between social groups or measures of unpaid tasks that, based on the premises on which the theories are built, offer an answer supporting one of the theories. Together they will advance our knowledge on the subject by providing a more conclusive answer to a longstanding and ongoing dispute regarding the power of gendered norms, women’s marketable resources relative to their partner, or women’s own resources to shape the division of unpaid work.
