Proposal for Post-Doctoral Research

Shlomo Fischer

In my post-doctoral research I plan to investigate cultural and social phenomena in the radical religious Zionist community that emphasize themes of individuality and authenticity as well as focus upon the personal and intimate spheres. The radical religious Zionist community is the community that has been associated with the settlement effort in the West Bank and Gaza for the past generation or so and whose religious and ideological orientation has been inspired by the religious philosophy of the rabbis Kook. These cultural and social phenomena, that have risen to prominence in the past fifteen years or so, include a new interest in the arts including poetry and the plastic and performing arts, especially cinema; the Hilltop Youth (נוער הגבעות) and their nationalist anarchistic and violent bohemianism; an increased theological and literary interest in the individual and personal spheres as well as in the body and its sexual and aggressive drives; an increased tendency to experiment with the incorporation of autonomy and authenticity into religious education; and in a variety of ways, a new involvement in secular Israeli society and culture.

In my doctoral dissertation I argued that radical religious Zionist ideology could best be understood as having an “expressivist” character that places modern notions such as self-expression, self-realization, freedom, authenticity and self-recognition (on the part of God and man) in the center of its worldview. I concentrated upon explicating this character in regard to the theology and politics of radical religious Zionism, especially in relation to the national collective subject. In my current research I advance the hypothesis that a similar outlook focusing upon self-expression and self-realization inform these new cultural and social trends. At the same time, these trends also represent an innovation – they emphasize new themes of the individual, the body, the personal and the intimate. I will thus address the questions of how such a shift in cultural orientation came about and whether it is to be considered a shift within a cultural orientation or a whole new departure

By means of this investigation I plan to extend and sharpen one of the central arguments of my doctoral thesis: Radical religious Zionism is not a “fundamentalism” bent on protecting a religious world view and lifestyle from the onslaught of modern secular modernity. Rather because such notions as self-expression, self-realization and authenticity are at its center, radical religious Zionist ideology is squarely within the modern philosophical and political tradition. Such an approach, if verified, could have significant implications for how we view both contemporary resurgent and political religion and modernity itself. Furthermore, insofar as most social science writing conceives of an emphasis upon the individual in liberal terms and as incompatible with collective commitments, my study of the individual emphasis of contemporary radical religious Zionism which is combined with intense nationalist and collective orientations, can contribute to a problematization of the concept of individuality and a richer understanding of its manifestations in the modern world.

I will gather data concerning the new theological and literary emphasis upon the individual, the personal, and the body and its aggressive and sexual instincts through a broad analysis of texts. These will range from formal theology and religious philosophy to topical and publicistic articles appearing in the periodicals that address the radical religious Zionist public such as Nekudah, HaTzofe and Makor Rishon as well as contemporary religious Zionist poetry, art and criticism. I will complement these textual analyses through participant-observation and interviews in educational settings such as Yeshiva High Schools and among the outposts of the Hilltop Youth.

Department of Sociology and Anthropology, Tel-Aviv University

Email: kapland@mscc.huji.ac.il

Collective Intimacy and National Solidarity

I am interested in the emotional aspects of national solidarity. My main focus is on practices and rhetoric associated with friendship and intimacy as they unfold in various organizational and collective settings. Two current projects include:

Commemorating a Suspended Death: Missing Soldiers and National Solidarity in Israel

Music Editing and the Shaping of National Time on Israeli Radio

Selected publications include:

Kaplan, Danny (2007). Folk models of dyadic male bonding in Israeli culture. Sociological Quarterly 48 (1), 47-72.

Kaplan, Danny (2006). The men we loved: Male friendship and nationalism in Israeli culture. New York: Berghahn Books.

Kaplan, Danny (2005). Public intimacy: Dynamics of seduction in male social interactions. Symbolic Interaction 28 (4), 571-595.

Kaplan, Danny (2003). Brothers and others in arms: The making of love and war in Israeli combat units. New York: Haworth Press.

אריז’ סבאע’-ח’ורי

תלמידה לדןקטורט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

אוניברסיטת תל-אביב

areejsabbagh@gmail.com

שם העבודה: מבנים ריבונות קולוניאלית: ארכיון, כלכלה פוליטית וזיכרון קולקטיבי בקרב קיבוצי השומר הצעיר בעמק יזרעאל 1936-1956

הדוקטורט בוחן כיצד השומר הצעיר, כתנועה פוליטית ותנועת התיישבות, הרואה את עצמה כתנועת שמאל סוציאליסטית, מנהלת ומיישבת את “הסתירה”, או הסתירה לכאורה, בין הצהרותיה על אחוות עמים לבין תפקידה המרכזי בכלכלה הפוליטית של הריבונות היהודית באמצעות התיישבות על קרקעות “נטושות” של פלסטינים. הדוקטורט יתמקד בשלושה מופעים של ריבונות: בנוסף להגדרה הטריטוריאלית המקובלת של ריבונות, אבקש להראות כיצד “הארכיון” ו”הבניית :הזיכרון הקולקטיבי” מאפשרים לייצר את הריבונות ולספק לה לגיטימציה בעיני חברי תנועת השומר הצעיר. הדוקטורט מאורגן סביב שלושה פרקים מרכזיים

הפרק הראשון עוסק בארכיון הקיבוצי כפרקטיקה של יצירת ריבונות. למרות הכמות הענפה של מחקרים שנכתבו בישראל תוך שימוש בארכיון זה ובארכיונים אחרים וניתוח החומרים שבהם, הארכיון לרוב לא הפך לשדה מחקר כשלעצמו. בפרק אעסוקבהיסטוריה של כינון הארכיון,ובאופן שבו הוא מארגן את המציאות לפי קטיגוריות, אנסה לערער עלמוסכמותיוועלהנרטיבשהוא מבנה דרך הקטיגוריות השונות. בנוסף אני מבקשת לחשוף את המתחים, הפערים והסתירות באופן שבו הוא מאורגן.הנחת העבודה שלי היא שהארכיוןלא רק חושף קטיגוריות רווחות אלא בה בעת מבנה קטיגוריות פוליטיות וחברתיות. אבל בו בזמן, הארכיון משמר את מה שהוא גם רוצה להשתיק – את זכרונם של הכפרים שעל אדמותיהם השתלטו הקיבוצים. בנוסף לניתוח הקטגוריות השונות בארכיון אבקש להראות כיצד למעשה הארכיון מהווה היבט ממשלי של יצירת ריבונות.

הפרק השני עוסק בריבונות במונחים של טריטוריה, ניהול אוכלוסין ומטלטלין. תנועת השומר הצעיר הייתה שותפה לתהליך השליטה מתחילת הפרויקט הציוני ועד שנת 1948 על ידי עקירת הערבים מאדמותיהם (גם אם התהליך נעשה בחלקו באופן חוקי על ידי קניית אדמות). ב”מלחמת 1948″ ואחריה התהליך התרחש ע”י שלושה מרכיבים: שליטה על אדמות של פליטים ועקורים, שליטה על הרכוש הפלסטיני וניהול אוכלוסין.

הפרק השלישי עוסק ב”הבניית הזיכרון הקולקטיבי” שמאפשר את מימוש הריבונות באופן רציף בעיני נתיניה בתקופה שבין 1936- 1956. העבודה תתחקה אחרי התהליך המתמשך של הבניית הזיכרון והתודעה של התנועה כקבוצה שמאלית שדוגלת באחוות עמים. בתקופה זו אעסוק בפרקטיקות הדיסקורסיביות של התנועה באשר לשליטה על רכוש ואדמות הפליטים והעקורים נוכח הדיסוננס בין סוציאליזם לאחוות עמים במקביל להשתתפות הפעילה בהשתלטות על המרחב והפקעת האדמות. בנוסף אנסה לבדוק איזה זיכרונות נשארים מלפני 1948 ואלו נמחקים; איך הקיבוצים מתייחסים להיעלמותם של הכפרים הפלסטינים, ולפלסטינים שהיו איתם בקשרי שכנות. אראה איך, בנוסף לפרקטיקות של כינון ארכיון ושל כלכלה פוליטית, “הבניית הזיכרון הקולקטיבי” מעצבת את הריבונות במובן הגרמשיני של עיצוב ההגמוניה, כי ריבונות בחברה דמוקרטית צריכה להיות מוסרית כדי להתקבל בעיני נתיניה, במקרה זה חברי השומר הצעיר.